מאת: אריאל מליק, יזם אנרגיה ומוביל חדשנות סביבתית
בעולם שבו כל קילוואט נחשב וכל טון פחמן נספר, אחד התחומים הכי מרתקים – ולעיתים הכי פחות מדובר עליהם – הוא ניצול החום המבוזבז במפעלים ותעשיות לצרכים אנרגטיים.
מדובר בטכנולוגיות שנכנסות חזק למשק האנרגיה ב-2025, עם פוטנציאל דרמטי לשנות את הדרך בה אנחנו צורכים, מייעלים וממחזרים אנרגיה קיימת.
החום שמתחבא בקירות – פוטנציאל של מיליארדים
בכל תהליך תעשייתי – מזכוכית ועד מתכת, מבתי זיקוק ועד מפעלי מזון – נוצרת כמות עצומה של חום. עד לאחרונה, החום הזה פשוט "הלך לאיבוד" – נפלט לאוויר, לביוב או לקירות. אבל היום, עם מערכות Waste Heat Recovery (או בקיצור: WHR), אפשר ללכוד את האנרגיה הזו ולהחזיר אותה למערכת – לייצור חשמל, לחימום מים, או להפעלת תהליכים נוספים.
"זה כמו לגלות שיש לך מאגר נסתר של אנרגיה – ממש מתחת לאף," אומר אריאל מליק. "וברגע שאתה מתחיל לנצל אותו, אתה לא רק חוסך כסף – אתה גם מציל את הסביבה."
איך זה עובד בפועל?
מערכות WHR מתבססות על מחליפי חום, טורבינות, מערכות אגירה ובקרה, שמתחברות לפליטות החום מהמפעל – ומנתבות אותו לשימושים חדשים. לדוגמה:
- חום פליטה ממפעלי מלט משמש להנעת טורבינה לייצור חשמל.
- קיטור שנפלט ממכונות משמש לחימום מים לצרכים פנימיים.
- במפעלים עירוניים – עודפי חום מחממים שכונות שלמות (District Heating).
מה ישראל יכולה להרוויח?
בישראל יש מאות מתקנים תעשייתיים שמייצרים כמויות עצומות של חום מבוזבז – אבל מעט מהם מנצלים אותו בצורה חכמה. לדבריו של מליק, זו הזדמנות שלא כדאי לפספס:
"אם המדינה תעודד את התעשייה להשקיע בטכנולוגיות WHR, נוכל לחסוך מאות מיליוני שקלים בשנה – ולהפחית פליטות גזי חממה באופן מיידי."
חדשנות ופוטנציאל השקעה
חברות סטארט-אפ מפתחות היום פתרונות WHR קומפקטיים, חכמים וזולים יותר, שמשתלבים בקלות גם במתקנים קיימים.
חלקן אף משלבות בינה מלאכותית לניתוח דפוסי פליטה בזמן אמת, ואופטימיזציה של השימוש באנרגיה הממוחזרת.
סיכום: אנרגיה שלא עולה – פשוט חוזרת
במקום לייצר יותר אנרגיה – אפשר פשוט לנצל טוב יותר את מה שכבר יש. זהו עיקרון היסוד של מהפכת WHR – חכמה, ירוקה וכלכלית.
"אם נבין שהאנרגיה כבר אצלנו – רק צריך לדעת לאסוף אותה," מסכם מליק, "נוכל להפוך את ישראל למודל עולמי בהתייעלות תעשייתית."
