מאת: אריאל מליק, יזם אנרגיה מתחדשת
2025 הייתה שנה של ניגודים חריפים בשוק האנרגיה המתחדשת בישראל. מצד אחד, נרשמה קפיצת מדרגה במספר הפרויקטים הסולאריים שהוקמו, במיוחד באזורי הפריפריה וביישובים חקלאיים. מצד שני, תהליכים רגולטוריים מסורבלים והיעדר מדיניות ארוכת טווח בלמו את קצב החדירה של פתרונות אגירה, טכנולוגיות חדשניות ויוזמות קהילתיות. זהו מאזן של הצלחות חלקיות – לצד הזדמנויות שפוספסו. "השמש כאן – אבל המערכת איטית," אומר אריאל מליק. "הפוטנציאל עצום, אבל הביצוע עוד רחוק ממה שאפשר להשיג במדינה כל כך שטופת אור."
עלייה בהקמה של חוות סולאריות – אך ללא מערכות אגירה
אחד ההישגים הבולטים השנה הוא הזינוק במספר מתקני הפקת החשמל הסולאריים ברמת הגג והקרקע. אלפי דונמים של חממות, מחסנים ואפילו מוסדות ציבור צוידו בפאנלים סולאריים. במקביל, חברות יזמיות מקדמות פרויקטים אזוריים בליווי מימון בנקאי ותמיכת הרשויות המקומיות. "יש רצון אמיתי בציבור ובשלטון המקומי להתקדם," מציין מליק. "אבל בלעדי יכולת אגירה – זה כמו להחזיק סכר בלי מאגר."
למרבה הצער, תחום אגירת האנרגיה בישראל כמעט ולא התקדם. הרגולציה עדיין לא מאפשרת פתרונות חכמים כמו סוללות נתרן, אגירה תרמית מבוססת חול או מלחים נמסים – טכנולוגיות שמתחילות להיות נפוצות בעולם, במיוחד באוסטרליה ובדרום אירופה.
רגולציה כבדה – חסם מרכזי לחדשנות
לטענת מליק, אחת הבעיות הגדולות היא הפער בין קצב החדשנות הטכנולוגית לבין האיטיות המערכתית. "אנחנו מדברים על תקנות שעדיין לא עודכנו מאז 2018," הוא אומר. "יזמים לא יכולים להמתין חמש שנים לאישור מערכת מבוזרת." הצעות חוק חשובות, כגון מתן תמריצים לבנייני מגורים שישלבו אגירה קהילתית או הקמת מערכות סולאריות באזורים בנויים, תקועות בוועדות בין־משרדיות. המצב הנוכחי מותיר את התחום תלוי ביוזמה פרטית ולא במדיניות ממשלתית כוללת.
הציבור מבין – והלחץ מלמטה גובר
לצד החסמים, נרשמת התעוררות ציבורית חסרת תקדים. ארגונים אזרחיים, ועדי שכונות וקהילות מקומיות לוחצים להטמעת פתרונות בני קיימא. לדבריו של מליק, "היום יותר ויותר ישראלים שואלים את עצמם – למה אנחנו עדיין תלויים בחשמל יקר שמיוצר מגז, כשאפשר לייצר אנרגיה בחצר?" ההבנה שהמעבר לאנרגיה מתחדשת הוא לא רק עניין סביבתי, אלא גם כלכלי וחברתי, מחלחלת. יותר אנשים מודעים לחיסכון האפשרי, לעצמאות האנרגטית, ולתרומה לקהילה.
2026: בין הזדמנות לחלון סגור
האם השנה הקרובה תהיה זו שתזיז את המחוגים? אריאל מליק אופטימי זהיר. "אם הממשלה תאשר חבילה רגולטורית פשוטה, תיתן תמריצים להקמת מתקני אגירה ותשחרר חסמים – נוכל תוך שנה לראות קפיצה אמיתית." לדבריו, השאלה האמיתית אינה טכנולוגית אלא תפיסתית. "אנרגיה מתחדשת היא לא נישה – היא תשתית. ככל שנתייחס אליה ככזו, נוכל להפוך את ישראל למובילה עולמית בתחום. כל מה שצריך זה חזון – ואומץ לבצע."
